סוריאליזם מצרי לפרשות וארא ובוא

סוריאליזם מצרי

מכות מצרים הן סוריאליזם:
לוקחים כמה מרכיבים מציאותיים והשילוב שלהם הוא בלתי אפשרי.
כמו שקורה בחלומות.
אלא שבסיפור שלנו, דווקא החלומות המוראליסטים מתגשמים-
אחיו ואביו של יוסף אכן משתחווים לו,
הפרה המצרית השמנה מתחלפת ובמקומה באה פרה רזה ששמרה מזון לימים הרעים.
יוסף פותר לעצמו ולמצרים את החלומות.
הוא מסייע לחלום האימפריאלי הגדול להתקיים ולשגשג,
וכך מגיע אלינו פרעה חדש, שלא ידע את יוסף אבל ידע גם ידע את האמונה שהוא האלוהים, הכל יכול. חז"ל לועגים לו, ומתארים כיצד ירד לעשות את צרכיו בסתר, שהרי איך יעשה האלוהים את הפעולות האנושיות הבזויות הללו-
אלוהים מצווה על משה- "לֵךְ אֶל-פַּרְעֹה בַּבֹּקֶר, הִנֵּה יֹצֵא הַמַּיְמָה, וְנִצַּבְתָּ לִקְרָאתוֹ, עַל-שְׂפַת הַיְאֹר" (שמות ו, טו)
מדרש תנחומא ובעקבותיו רש"י מפרשים : "'הִנֵּה יֹצֵא הַמַּיְמָה' – לנקביו, שהיה עושה עצמו אלוה ואומר שאינו צריך לנקביו, ומשכים ויוצא לנילוס ועושה שם צרכיו".
בתוך היוהרה הזו, שאינה רק מגוחכת אלא גם רעה ברוע טהור ומזוקק, מביא פרעה על עמו את מכות מצרים – שבע מהן בפרשת 'וארא' ושלוש בפרשת 'בוא'.
HYUN MI YOO, GOOD LUCK SNAKES, KOREA 2012

HYUN MI YOO, GOOD LUCK SNAKES, KOREA 2012

אלו אינם חלומות בלהה כי-אם מציאות סוריאליסטית כפולה –

סוריאליזם ברור יש במכות עצמן – צפרדע קופצת מתוך כוס מים, דם ממלא את היאור ואריה בפתח הבית – כולם חיבור בלהה תפלצתי בין חומרי מציאות שלא נפגוש במציאות היומיומית.
סוריאליזם נוסף הוא כאמור בהיפוך מציאות-חלום: החלומות אמנם התגשמו אך אחריהם באה המציאות והיא גרועה מכל סיוט. כמה אירוניה בכך שבמקום בו פענח יוסף חלומות, קם שליט שהיה עיוור למציאות עד שהיא על עצמו ועל עמו מציאות מסויטת.
ריחו הרע של ההיבריס המצרי
בניגוד לחלומות, כאן יש לסוריאליזם טעם, מרקם וריח. ריח של גוויות וריקבון, ריח דם קרוש וריחם הנורא של גוויות חיה ואדם.
הריח הנורא מכל הוא, כמובן, ריחה של מכת בכורות העולה ומבאישה את כל המצרים כולם – מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל-כִּסְאוֹ, עַד בְּכוֹר הַשִּׁפְחָה אֲשֶׁר אַחַר הָרֵחָיִם, וְכֹל בְּכוֹר בְּהֵמָה. מִבְּכֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל-כִּסְאוֹ, עַד בְּכוֹר הַשְּׁבִי אֲשֶׁר בְּבֵית הַבּוֹר; וְכֹל בְּכוֹר בְּהֵמָה. המכה גדולה מכל נוחתת על המצרים המגלים כי הם עבדים לגחמה אנושית איומה, לעיקשות לב עיוורת. יחד עם הגילוי הזה באים גם  הפלצות והצער – כִּי-אֵין בַּיִת אֲשֶׁר אֵין-שָׁם מֵת.
ריח המתים ודאי עלה מכל דיר, מכל חצר ומכל בית מצרי. אפילו ארמון פרעה הריחני, מבאיש בריח מוות. בבתי בני ישראל מרוח דם על המשקופים ומעלה ריח מפחיד – כאן כבר שילמו את מחיר הדמים של ההיבריס המצרי. כאן כבר הריחו מספיק דם וזיעה, ריח פחד וריחם של מחלות וכיליון ושמד – כאן חיו את מכות מצרים במשך מאות בשנים והאנשים היו חשובים פחות מבכור בהמה. כאן רוצים להריח ריחות שאיש לא מדמיין (מלבד אולי משה), כי כשאתה צאצא לעבדים במשך כל-כך הרבה שנים משהו ביכולת הדמיון שלך נגלל. האופק שלך נקרא 'הישרדות' וריח הפחד לא מאפשר לחלום על ריחות אחרים.
גם כשאתה בן לעם שליטים משהו ביכולת שלך לזהות מצוקה ולהגיש חמלה נאטם. ועל-כן קיבלת סדרת חינוך מזורזת בתחלואיו של אדם שאף אחד לא שם עליו. חיית והתגרדת, סבלת, איבדת ונשאת ריחות בלתי נסבלים; גם שילמת את המחיר הכבד מכל.
COMPOSITION GREAT EARTH, KOREA 2008 HYUN MI YOO,

COMPOSITION GREAT EARTH, KOREA 2008 HYUN MI YOO,

הסוריאליזם של HYUN MI YOO

הסוריאליזם הוא, כמובן, לא המצאה תנכ"ית. אני קוראת את הפרשות הללו בעיניים סוריאליסטיות. הסוריאליזם הוא בן חוקי וגאה של תורת פרויד, הפסיכולוגיזם הגואה בתחילת המאה ה-20 והבריחה מרציונאליזם, של חלק מזרמי המערב; פתאום הופיעו התת-מודע, חשיבות החלום , ואיתם הופיע הסוריאליזם, שבין האומנים הידועים שלו נמצא את סלבאדור דאלי הספרדי ואת רנה מגריט הבלגי.
אבל אני בחרתי באמנית פחות ידועה, אמנית קוריאנית ושמה  HYUN MI YOO (נולדה -1964).
יש משהו מדויק , קרו מנוכר בסוריאליזם שלה – הציור ריאליסטי להדהים והצירופים גורמים לתחושת אימה, למרות שבחלקם אין צירופים מפחידים במיוחד. האומנית מציירת בעיקר סצנות פנים, בחדרים או בבתים ריקים ומרוקנים, כשדבר-מה חמים, ביתי ואנושי נעדר מהיצירות שלה.
HYUN MI YOO, קומפוזיציה של צב וסולם, קוריאה ' 2008


HYUN MI YOO, קומפוזיציה של צב וסולם, קוריאה ' 2008

האומנית  מסבירה באתר שלה כי היא פונה אל החלום, ומערבת טכניקה המזכירה צילום עכשווי וחפצי יום יום – כך מתקבל ערבוב מבלבל, שבא ליצור תהליך מבורך של הכרה, המתאר את הפער בין מציאות לאשליה. תמונת הנחשים, שהם באופן אירוני נחשי מזל-טוב [על פי האסטרולוגיה הסינית] נראתה לי כתיעוד של מכות מצרים.
משהו באימה ובחוסור הנוחות שבשאר התמונות של הסדרה, חיזק בי את הרושם, שהאומנית היטיבה להכנס לפחד של תת המודע ולאימה שמעורר יצוג מציאותי שלו – משהו דומה לזה, חשו מן הסתם המצרים כשפגשו במכות.
  HYUN MI YOO, GOOLE ART
אתר רשמי של האומנית, כאן

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s