אתן וכל ההורמונים שלכן

רציתי לכתוב קצת לכבוד מאה שנה לתנועה הסופרגי'סטית, וחשבתי שיהיה פוסט כזה חגיגי ונחמד.  בינתיים נוסף עלינו הרב קלנר ממכינת עלי ודעותיו על נשים – בבחינת עטרת ראשנו ולוויית חן למאבקנו.

חוגגות מאה

בכל זאת, מאה שנה לא הולכות ברגל ולכן אתחיל עם ענייני הסופרזי'סטיות שכוכם יפה גם היום.

למה?

כי המון השתנה אבל הטיעון הבסיסי כנגד המאבקים הפמיניסטיים לא באמת השתנה.

suffragette uk 1914

המאבק הסופרזי'סטי, אנגליה 1914

הרי מדובר באותן נשים גבריות שהרסו את ערך המשפחה, העם והמולדת, ופנו נגד כל היקר והקדוש רק כי האגואיזם שלהן קבע שגם הן ראויות לבחור ולהיבחר.

מבחר מנאומיהן חסרי האחריות ניתן למצוא בקישור זה.

כהרגלן מדובר היה במאבק אלים, עד כדי כך אלים שבבריטניה הן נכלאו והואכלו בכוח, חטפו מכות משוטרים, לעג וזעם מההמון ומבני משפחותיהן. אחת שילמה בחייה כאקט של מחאה. אחרת איבדה את הקשר עם ילדיה, כי אמא טובה לא תעשה דבר כזה ילדיה. זה היה בימים שגירושין יזומים משמעם אבדן הרכוש והקשר עם הילדים. שכן, גם אם הרכוש שלך מבית אבא. הרי כל עוד את נשואה את צריכה לבקש מבעלך כסף אם בא לך לצאת ולקנות בזוקה ברחוב.

Annie_Kenney_and_Christabel_Pankhurst

ממנהיגות המאבק הסופרזי'סטי  Annie Kenney, Christabel_Pankhurst

אז כמובן שאין מה לחגוג, כן?

מדובר היה בשעתו בפמיניזם *קיצוני* [הפמיניסטים הלא קיצוניים תמכו באפשרות שנשים ילמדו קרוא וכתוב. אולי לא כולן, אבל חלק מהן לפחות. הן גם יכולות לסרוג אם הן רוצות. בכל זאת – פמיניסטים]

ומאז השתרשה לה המסורת :

תמיכה בכל מה שהשיגו הפמיניסטיות במאבק לא מתפשר = פמיניזם. תמיכה במאבקים למען הישגים עתידיים = פמיניזם קיצוני.

ורק כדי שנבין עד כמה זה קרוב אלינו היסטורית הנה כמה פרטים ידועים:

1893 – ניו זילנד הראשונה להעניק לנשים זכות בחירה אך ללא הזכות להיבחר

1906 – פינלנד מעניקה לנשים את הזכות להיבחר ולבחור

1917 – רוסיה מעניקה לנשים זכות בחירה

1918- אנגליה וגרמניה מעניקות לנשים זכות בחירה.

באנגליה מוענקת הזכות  רק לנשים מגיל 30 בעלות רכוש. הזכות הורחבה לכל הנשים מעל גיל 21 בשנת 1928.

1920 – ארה"ב מעניקה לנשים זכות לבחור

1944 – צרפת מעניקה לנשים זכות בחירה

1968 – שוויץ מעניקה לנשים זכות בחירה

2011- סעודיה מעניקה זכות בחירה לנשים

1913 usa

סופרזי'סטיות, ארה"ב 1913

אז לכבוד כל אותן נשים אמיצות,

שבכל זאת עשו דבר או שניים בעולם

והבינו שלחכות שגבר ייתן להן ציון על נחמדותן, עדינותן או נשיותן זה משהו שמיצינו, ושאפשר להפנות את היחס החביב הזה כלפי חיית השעשועים המשפחתית.

לכבוד כל זאת אני מפנה ליצירת אומנות של אומנית דרום אפריקאית צעירה, Mary Sibande, שיצרה סדרת עבודות העוסקות בנשים שחורות – מיתוס, מציאות, חלום ומחאה. לסדרה קוראים Les bonheurs de Sophie – תעלוליה של סופי. סופי הוא השם שניתן לאומנית ע"י לבנים בדרום אפריקה. "תעלוליה של סופי" הוא ספר ילדים צרפתי, מאת הרוזנת סופי דה סאגיר, המתאר ילדה אחת שנאבקת בחינוך הויקטוריאני. כמובן ללא הצלחה. היא תמיד באה על עונשה והסדר תמיד מושב על כנו.

היצירה שבחרתי היא , They don’t make them like they used to, 2008,-

לחיי כל הנשים הלא נחמדות

לא עדינות

לא נשיות

שלא מפסיקות לתקן את העולם.

Madame Kimura in Suffrage Parade

הסופרזי'סטית היפנית Komako Kimura

בחזרה למציאות

ואחרי שחגגנו ואכלנו עוגה משמינה לכבוד הסופרזי'סטיות, אנחנו נוחתות אל קרקע המציאות. דברי התורה של הרב קלנר ממכינת עלי.

ראיתי את הדברים, ואחרי מופע האימים של הרב לוינשטיין, גם הוא מעלי, לא הופתעתי. אפילו צחקתי. לא ידעתי מה גרוע יותר – הבערות, הזחיחות, ההתנשאות או הטמטום הפשוט והגס. הכה בהיר ונקי וזך. נעדר עכבות או חמלה או אהבת אדם או סתם ידע הומני והיסטורי.

בכל אופן זה ברור לגמרי שהרב קלנר הוא לא הומניסט גדול יחד עם זאת שהוא בור ועם הארץ לא קטן. הישגים של נשים לא מעניינים אותו והוא לא באמת יודע מה עשתה רוזלין פרנקלין עבור גילוי הDNA או אמי נטר עבור האלגברה, או מי כתבה את אוהל הדוד תום ולמה בכלל זה חשוב.

מדובר בשריד אחרון של השוביניזם שהולך ונעלם מהעולם – זה הישיר, שלא מתבייש ולא מכסה את עצמו בפסבדו פילוסופיה. כמו בימים הטובים – כשאשה הייתה אשה , גבר היה גבר, שוביניסט היה שוביניסט וטמטום היה ונשאר – טמטום.

חשבתי שאמנם לסרוג כיפות איני יודעת, ובכל זאת ממרומי מוגבלותי הנשית ניסיתי לחשוב מה אומרים לנו בעצם?

מה אומרים לנו הנשים בעולם הזה?

מה רוצים מאתנו?

מה כל כך מפריע בנו? והרי יש משהו שמפריע. לא רק אצל הפמיניסטיות המוצהרות. יש משהו שמפריע בנוכחות של נשים בעולם. זה נשמע מופרך וקיצוני וזה אכן קיצוני. כי מעבר לקלנר יש שוביניזם מנומס, מתאפק. כזה שיודע שזה לא בסדר לדבר כך על נשים אבל לפעמים זה מתפלק לו. כזה שלא יעז לומר את הדברים בקול אבל בינו לבין עצמו, או עם חברים טובים, כשהדלת סגורה, זה יוצא.

צרפת שנות ה30

נאבקות על זכות בחירה לנשים בצרפת

פעם חשבתי שמדובר רק בחינוך. חונכנו להסתכל על נשים כנחותות. גם הנשים עצמן. לא רק הגברים. עם הזמן אני הולכת ומשתכנעת שזה נכון, אבל חלקנו גם שונאים נשים. אפשר לגדל בנות ולהינשא לאשה ועדיין לשנוא נשים. זה לא סותר. אפשר להיות אשה ועדיין להאמין שבאמת זה מגיע לנו. שאנחנו כאלה. כלבות.

אז לכבוד הימים שהיו והימים שעוד נכונו לנו, ניסיתי לחבר כאן מבחר הסברים לשאלה הקשה – מי אתן נשים ומה אתן עושות כאן בכלל?

והנה דבר המיזוגן:

נשים דעתן קלה – ולכן הן נורא חופרות על כל דבר לפרטי פרטים

נשים יודעות לעשות כמה דברים בו זמנית  – ולכן הן לא מצליחות להצטיין בשום דבר מיוחד

נשים חייבות לדאוג לכל הפרטים – ולכן הן לא רואות את התמונה הגדולה

נשים נורא רגשיות – ולכן דמעתן קלה

ולכן הן נעלבות בקלות

ולכן קשה לסמוך עליהן – הן לא מספיק רציונליות

ולכן הן היסטריות

זה גם קשור לגוף שלהן

ההורמונים משגעים אותן

הן או בתוך מחזור

או לפני מחזור או אחרי מחזור

או בהריון

או מנסות להיכנס להריון

או בגיל הבלות

כל ההורמונים האלה זה מביא לחוסר איזון

נשים לא יודעות לצחוק – חושבות שצוחקים עליהן

בעצם צוחקים איתן

רק אין להן מספיק חוש הומור כדי להבין את זה

נשים מפטפטות הרבה

ולכן הן לא יכולות לנהל

פשוט אין להן את זה

הן יותר מדי מתחשבות באנשים

והן כלבות

בעיקר המנהלות מבניהן

ביצ'יות

אגרסיביות

נכנסות בקירות

אין להן אלוהים

הן גם מהוססות נורא

לא מספיק החלטיות

כל מיני דברים מפריעים להן

ואי אפשר להתקדם ככה

הן לא מספיק ממוקדות מטרה

יש להן יותר מדי על הראש

והן יותר מדי ממוקדות מטרה

מוכנות לאכול אותך חי בשביל להשיג את שלהן

הכלבות

נשים לא יודעות לנהוג

לכן הן ממעטות להיות מעורבות בתאונות קטלניות

הן פשוט מהססות מדי

אין להן רוח לחימה

אשה שמתקדמת יש לה יותר מדי רוח לחימה

היא תהרוג אותך בשביל להשיג את שלה

אין להן פרופורציות

הן מגזימות

תמיד

נשים מתעסקות בשטויות

הראש שלהן מלא בשטויות

הן לא בנויות לדברים הגדולים

לא מספיק חזקות

ישר דמעות

נשים מצליחות בגלל העדפה מתקנת

הן לא יכולות בזכות עצמן

לכן הן תומכות אחת בשנייה

כי הן לא יכולות להתמודד לבד

ראית פעם איך אשה מתנהגת לאשה?

שק של נחשים

לכלב מתנהגים יותר יפה

הן כאילו תמימות

משחקות אותה נחמדות

אבל בפנים הכול רקוב

נשים טובות בלהתעסק עם הבית

ועם הילדים

הן נולדות להיות אמהות

זה מתאים להן

וחבל שהורסים את זה

הן נלחמות בטבע

הן לא מבינות הנשים

הן לא מבינות איך הדברים עובדים

הן לא רואות את מה שאנחנו רואים

כל הזמן קשה להן

זה בגלל שאי אפשר הכל

במקום לעשות מה שהן טובות בו

אז הן כל הזמן מנסות

וזה לא הולך

אין להן את זה

אי אפשר להילחם בטבע

הוא ברא אותנו שונים

לכל אחד התפקיד שלו

אבל הן לא מבינות

רוצות להוכיח

חושבות שהן גברים

מאבדות את הנשיות

כבר לא יודעים מי גבר ומי אשה

הרסו הכל

עוד מעט לא יישאר לנו

כלום

*   *   *

עד כאן.

מקווה שעכשיו הכול ברור

לי ברור שיש עוד הרבה מה לעשות

בעולם הזה

1910

סופרזי'סטית נעצרת, בריטניה 1910

 

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s