הקאובוי העיוור בין צרעה לאשתאול – אנחנו צריכים גיבורים?

שמשון – גיבור מיתולוגי והיהודי שכל כך רוצה להשתייך

חוקי הנזיר היהודי מופיעים בפרשה. בעקבותיהם באה ההפטרה ומספרת על הנזיר הפראי, היצירתי, איש המערב הפרוע שרוח אלוהים מפעמת בו בין צרעה לאשתאול – שמשון.

שמשון הוא האיש שבא כמעט משום מקום:

אחרי ציפייה ארוכה ומיוסרת נולד התינוק שמשון לזוג עלום, מנוח ואשתו, שאפילו שם אין לה. כמה אירוני השם מנוח – מנוח שהוליד ילד שאין לו מנוח. שזהותו לא נותנת לו מנוח  והוא תזזיתי ורב פעלים.

כמו לידות אחרות בתנ"ך, גם שמשון נולד לאחר שנות עקרות ארוכות ובעקבות הבטחה פלאית להולדת ילד.

מלאך האלוהים מורה להקדיש אותו לנזירות, כאות תודה. איש לא שואל לדעתו וכך גדל לו גיבור מיתולוגי-יהודי ארוך שיער. גיבור טראגי ששוב ושוב נמשך לתרבות הפלשתית המעודנת והאסטטית – על נשותיה היפות , עולמה המפתה ועל הריקבון המוסרי הפושה בה. שמשון מודע לכל אלה אך אינו יכול להינתק.

כמו גיבור ציוני בסגנון האדם החדש הוא רב מעללים ורב שרירים. כמו יהודים טראגיים רבים שיבואו אחריו הוא נמשך לתרבות הכללית, הלא יהודית; שייך ולא שייך גם יחד. לא מסוגל להתנתק. מוערך ומפחיד. מקובל וזר. חזק וחלש.

כמו גיבור מיתולוגי קלאסי גם לשמשון יש עקב אכילס סודי – שפעת שערו שלא נגזז מעולם. או לפחות כך הוא  מאמין .

חידות והסתרות

לכאורה הכול ברור. למעשה חידות וסודות. הבריון משבט דן מתגלה כאיש שיודע לחוד חידות מתוחכמות ולעצבן היטב את הפלשתים. הם עם כל התרבות שלהם לא מצליחים לענות על חידותיו ומתרגזים על הזר שמוכיח להם מי חכם יותר. הוא מצדו חזק בחידות וחזק בכוחו הפיסי ועיוור לחלוטין למה שהוא בעצם יודע. שמשון יודע שהוא לא משלהם, שמרמים ומפתים אותו. הוא יודע ושאין לו על מי לסמוך, חוץ מעל רוח אלוהים שצולחת ועל אלוהים שמושיע.

לגיבור הטראגי שמשון אין מקהלה שתזהיר אותו. לא שהמקהלה עוזרת במיוחד לגיבור הטראגי היווני, אבל כאן הדברים מתעתעים יותר. כי אלוהים בעזרו. כ הוריו המאושרים ודאי לא חדלו לספר לו על נסיבות הולדתו הפלאיות, על היותו נבחר עוד בטרם נוצר. בן יחיד להוריו ולאלוהיו. כיהוא מרגיש את הכוח ואת רוח אלוהים ולמרות כל הרמזים הברורים לכך שמשהו מאוד לא בסדר, שמשון אינו נרמז מרמזיה של המציאות.  אם יוסר ממני שערי, אומר שמשון לדלילה, וְחָלִיתִי וְהָיִיתִי כְּכָל-הָאָדָם. הוא יכול היה להבין שאשה הפלשתית היא סכנת חיים עבורו. שמשון העיוור.

מהו סודו של שמשון? האם סוד כוחו הטמון בשיער? אולי סודו הוא העיוורון ההולך ומשתלט עליו עד שמנקרים את עיניו ובאופן מסוים דווקא אז נפקחות עיניו. סוד הדמות העגולה, שמשון.

התמונה של גו'רג' גרוס [גרמניה, 1893-1959] 'הגיבור', מתארת באקספרסיביות אכזרית גיבור אחד ממלחמת העולם הראשונה, שהפך לקבצן; כמו רבים ששבו ומילאו את רחובות גרמניה אחרי המלחמה ההיא, שחשבו שהיא האחרונה והמחרידה מכולן. מיהו הגיבור ומהי הגבורה.

התמונה של גו'רג' גרוס (גרמניה, 1893–1959)   'הגיבור' מתארת באקספרסיביות אכזרית גיבור אחד ממלחמת העולם הראשונה, שהפך לקבצן, כמו רבים ששבו ומילאו את רחובות גרמניה אחרי המלחמה ההיא, שחשבו שהיא האחרונה והמחרידה מכולן. מיהו הגיבור כאן ומהי גבורה. 

הגיבור, GROSTZ , גרמניה 1934

הגיבור, GROSTZ , גרמניה 1934

  אז מה המסקנה?

פינת הדידאקטיות – אז מה המסקנה מהסיפור הזה?

לטעמי המסקנה העיקרית היא שאין מסקנה. שזהו סיפור מופלא – סיפור של גיבור מיתולוגי בסגנון הקומיקס, שאינו מציל את העולם. שמשון מסקרן: הוא ציורי, הרפתקני, לחלוטין לא שגרתי אפילו על רקע ימי השופטים.  הוא אולי הכי גיבור מיתולוגי שהיה לנו ולמרות שהסוף ידוע עולה בי תמיד הרצון שהסוף יהיה אחר; שכמו סופרמן הוא ימשיך עד הסוף הטוב ויראה לכל הפלשתים האלה.

'אנחנו לא צריכים גיבורים' זועקת עבודתה הפמיניסטית של ברברה קרוגר (ארה"ב, 1987). לא שרירים אנחנו צריכות, אומרת העבודה שהפכה לאייקון פמיניסטי; לשמשון היו שרירים והיו גם תכונות אחרות. נשותיו הן מופת לסמל המקובע כל כך של נשים פתייניות , נחשים בדמות אשה. לטעמי אנו זקוקים לגיבורים וגם לגיבורות. מה יהיו החיים ללא דמויות שכאלה. שאפשר להתווכח עליהן אבל אי אפשר להישאר אדיש. שמשון הוא גיבור מהדור הישן –אבל הוא גם הרבה דברים אחרים.

אנחנו לא צריכים גיבורים, Barbara Kruger 1987 , ארה"ב

אנחנו לא צריכים גיבורים, Barbara Kruger 1987 , ארה"ב

אבל התנ"ך הוא לא קומיקס והסיפור תמיד רב שכבתי ורב רגשות ומסקנות.

וטוב שכך.

כך נזכור את שמשון השופט הפראי,

שאחיו בני שבט דן מביאים אותו לקבורה בקבר אביו מנוח,

במקום ממנו יצא, בין צרעה לאשתאול.

קינה לאחר מותו של גיבור, After Pollaiuolo , 14001500

קינה לאחר מותו של גיבור, After Pollaiuolo , 14001500

2 תגובות ל-“הקאובוי העיוור בין צרעה לאשתאול – אנחנו צריכים גיבורים?

  1. מאמר מעניין.
    שאלת תם: איך זה ששמשון תמיד מצויר ללא זקן או עם זקן קצר ומעוצב? הרי חלק מעניין השיער היה כמובן גם לא להתגלח.

  2. תודה 🙂
    אי חושבת שהציירים שציירו אותו לא ישבו לקרוא את הברית הישנה, אלא צייטו לאטריבוטים שאפיינו את שמשון – כלומר לאופן בו הוא היה מיוצג באומנות . מן הסתם זקן סתר קצת את התיאור של גיבור מיתולוגי – שמאופיין בזקן קצר או בלי זקן כלל. וכמובן ששווה לבדוק מה כתוב בתרגומים ללטינית של התנ"ך.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s