תורה במדבר, האלומות של גוטמן וספרי החול של אולמן

תורה שאפשר לקבל

שבועות מגיע מיד לאחר שהתחלנו את ספר במדבר.

במדבר ניתנה התורה.

במקום הכי ריק, הכי יבש, הכי פתוח.

יפה אומר המדרש:

"ויחנו במדבר" (שמות פרק יט פסוק ב)

ניתנה תורה דימוס פרהסייא [בחופשיות בציבור]  במקום הפקר,

שאילו נתנה בארץ ישראל,

היו אומרים לאומות העולם: אין להם חלק בה,

לפיכך נתנה במדבר דימוס פרהסייא במקום הפקר,

וכל הרוצה לקבל יבוא ויקבל.

(מכילתא דרבי ישמעאל יתרו – מס' דב חדש יתרו פרשה א)

המכילתא מציגה את התורה כדבר הפתוח ביותר, הנתון לכל. לא רק ליהודים.

ברבים מהמדרשים יש גאוות יחידה על-כך שדווקא אנחנו היינו מוכנים לקבל את התורה התובענית

ואילו אחרים דבקו במסורת אבותיהם – מסורת של רצח, ניאוף או גניבה.

מנגד, חז"ל דורשים שכפה עלינו הר כגיגית, שגם אנחנו לא התלהבנו כל כך לקבל עלינו את התורה. המדרש הזה מהווה דבק מכובד לפער בין מעמד הר סיני לבין התנהגותם של בני ישראל אחרי קבלת התורה, שלא הייתה מופת לצייתנות דתית.

התורה נתנה במדבר והר סיני, כך אומר מדרש אחר, היה להר הירוק ליום אחד בתולדותיו.

אם התורה היא מים ועץ חיים, אז לא יתכן שהיא נתנה בשממה הגדולה של המדבר.

אבל בעיני דווקא התפאורה הריקה והנצחית של המדבר היא תפאורה מצוינת. כל הרוצה יבוא וייטול. כל הרוצה תבוא ותיטול.

כמה שונה המדרש של המכילתא מתפיסת החכמה של עמים קדומים – חכמה שהיא רז וסוד, נתונה בידי מעטים בלבד.

כמה שונה המדרש מהניסיון היהודי למדרג אותנו, לקבוע מי יכול לדרוש ומי אינו יכול. מי למד דיו ומי לא למד עדיין דיו. מי נולדה למין הלא נכון ומי נולד לזכרים בעלי הפריבילגיות. אם כל אחת ואחד יכולים לקבל אותה, הרי התורה הזו שייכת לכולןם, גם אם אני עצמי כרגע דורשת את המדרש זה חלק מהעניין.

מִנְחָה חֲדָשָׁה

הביאו את העומר בשבועות ואחר כך חרב הבית. עיקר החג התפוגג והיה צריך למצוא משמעויות לחג הזה, שלפתע התרוקן מתוכנו.

כשחזרנו לכאן הפכו האיכרים והאלומות שלהם לסמל של החיבור למקום, לחידוש ימינו כקדם, למציאות חדשה-ישנה. הציירים הישראלים הראשונים ציירו את הקשר הזה ובחרתי להביא את נחום גוטמן, שמסמל את הישראליות הנאיבית של אותם הימים.

נחום גוטמן, נושאת האלומות, ישראל 1926

נחום גוטמן, נושאת האלומות, ישראל 1926

אוספת האלומות המיתולוגית של גוטמן היא אשה ארצית מאוד, כאילו צמחה בקוויה העגולים מהאדמה. העיגוליות הרכה שלה דומה לזו של האדמה שברקע ולכד המים המחיים את הארץ החקלאית. למעשה, גוטמן למד בצרפת והושפע מהפרימיטיביזם, שהביא אומנות מאפריקה ומארצות 'אקזוטיות' ושילב באומנות המערבית. החקלאית הכנענית כל-כך של גוטמן היא בעלת עין מצרית-משהו, כיאה לדמות פרימיטיביסטית בסגנון הפריסאי של התקופה.

זה לא גורע מיופייה הקדמוני. זה לא גורע מישראליותה השורשית. זה רק מוכיח [שוב] שתרבות לא נוצרת בחלל הריק. כך שהאומנות הישראלית היא איסוף של השפעות ותרגום מקומי, וזה בסדר.

אפילו התורה שנתנה במדבר התכתבה עם העולם הקדום. היא אמנם מרדה בו בעיקר, אבל גם הורתה לבנות מקדש כמו שבני ישראל היו מורגלים. כך שאין תרבות טהורה. יש תרבות מחדשת ואין טעם לשמור על החומות בפטרולים של סיירי טהרנות. התרבות תשתנה ותתמעט ותתווסף וכולנו יכולים לקבל ולהוסיף ולחדש.

כך הגיע הנה גוטמן, ציוני חדש שכמותו. כך הוא פנה ללימודי אומנות, שמי שמע עליהם בעיירה. כך חזרנו אל האלומות ואל האדמה. אז קצת המצאנו תרבות וקצת לקחנו מאחרים וקצת הוספנו והנה, יש שבועות ישראלי והוא יפה ומרענן ומרגש.

נחום גוטמן, מנוחת הצהריים, ישראל 1926

נחום גוטמן, מנוחת הצהריים, ישראל 1926

עם הספר

אז קבלנו את התורה. אנחנו חוגגים זאת ב-ו' בסיון למרות שבהחלט יש סברות אחרות.

התורה המדברית שלנו מזכירה לי את ספרי החול של מיכה אולמן – ספרים פתוחים, פתוחים למחצה העשויים חול. גם הבתים של אולמן עשויים חול וחלקם שקועים בחול או רק מותירים בו עקבות – האם זו צמיחה או שקיעה? האם זה הכול – האם הכול עתיד לחלוף ולהתמוסס ואין דבר נצחי שנותיר אחרינו? אף לא הספרים הגדולים?

ספרי חול

אולמן מקשר בין יצירות החול שלו לבין חזון העצמות היבשות:

וַיְניִחֵניִ בְּתוֹךְ הַבִּקְעָה וְהִיא מְלֵאָה עֲצָמוֹת […] וְהִנהֵּ יבְֵשׁוֹת מְאֹד […]

וְהִנבֵַּּאתִי, כַּאֲשֶׁר צִוָּניִ

וַתָּבוֹא בָהֶם הָרוּחַ וַיִּחְיוּ וַיַּעַמְדוּ עַל-רַגְלֵיהֶם חַיִל גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד;

וַיֹּאמֶר אֵלַי בֶּן-אָדָם

הָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה כָּל-בֵּית יִשְׂרָאֵל הֵמָּה

(יחזקאל לז: א-יא)

אולמן אינו מכריע – האם הבתים והספרים הולכים ומתפוררים או שמא הם בתהליך בנייה?

האם זהו תחילת הסוף של האתוס הציוני או שהוא ימשיך להבנות, שונה ומפוסל בפגעי הזמן אבל בוגר יותר?

אולמן תיקון

הספר של אולמן הוא האדם. הוא אינו ספר סטרילי. המדפדף בו גם מטביע בו חותם. כך גם בבתי החול של אולמן. כמו התורה שנתנה במדבר הספר הוא חולף ומופקר לכל רוח אך הוא גם נצחי. הבית אולי מפורק ואינו עמיד לנצח אבל אפשר לבנות אותו.

אולמן יוצר בזכות הספק, המקום הלא נחרץ והלא לגמרי ברור. הוא אומן של תקווה שאולי בדרכו המרומזת נצטנע קצת יותר, נקבל פרופורציות, לא נתייאש אבל נזכור שלא אתנו תמות חכמה ולא הכול ראוי להידרס תחת האמת של כל אחת ואחד מאתנו.

 הרבה קשר מצאתי בין המדרש של התורה הניתנת בשטח ההפקר לבין עבודות החול הישראליות כל כך של אולמן.

אולמן חצות

אהבת אלוהים

אולי קשור אולי לא אבל שבועות, חגה של הגרה המואבית המסכנה רות.

חגם של הגים ובעיקר הגרות, שמצבן הבלתי נתפס עלה בתערוכה 'מעשה באשה וחלוק'.

חגה של ברית עולם וכנות ואמת שאינה נבדקת בקריטריונים פקידותיים. חג אהבת אלוהים . אז הנה שיר לחג שמח

אהבנו את אלוהינו מאד  / רבקה מרים

 אָהַבְנוּ אֶת אֱלֹהֵינוּ מְאֹד, אָהַבְנוּ אוֹתוֹ בְּשָׁכְבֵנוּ וּבְקוּמֵנוּ

וּבְלֶכְתֵּנוּ בַּדֶּרֶךְ.

לִפְעָמִים כָּבְדָה עָלֵינוּ אַהֲבָתֵנוּ כָּל כָּךְ

עַד שֶׁהִנַּחְנוּ אוֹתָהּ תַּחַת אַחַד הַשִּׂיחִים

וְהִיא הָיְתָה נוֹתֶנֶת קוֹלָהּ בְּבֶכִי – וְרַק מַלְאָךְ שֶׁנִּקְלַע שָׁמָּה מֵאֵי אָן

הִמְצִיא לָהּ חֵמֶת מַיִם, מֵשִׁיב כֹּחוֹתֶיהָ, לְמַעַן תָּשׁוּב לָלֶכֶת עִמָּנוּ בַּדְּרָכִים

לִהְיוֹת טוֹטֶפֶת בֵּין עֵינֵינוּ.

לִפְעָמִים כָּבְדָה עָלֵינוּ אַהֲבָתֵנוּ כָּל כָּךְ

עַד שֶׁכְּעוֹלָה זַכָּה אוֹתָהּ הֵבֵאנוּ

מַנִּיחִים אוֹתָהּ עַל אַחַד הֶהָרִים, קוֹשְׁרִים אוֹתָהּ לְאַט

נִצָּבִים מֵרָחוֹק לָדַעַת מַה יֵעָשֵׂה בָּהּ

אַךְ מַלְאָךְ שֶׁנִּקְלַע שָׁמָּה הָיָה מַתִּיר אוֹתָהּ מֶאֲסוּרֶיהָ

וְהִיא שָׁבָה נִרְגֶּשֶׁת לְהֵחָרֵט בְּעֹמֶק עוֹרֵנוּ

לְהִלָּפֵת בַּשֵּׂעָר שֶׁעַל רָאשֵׁינוּ, לְהֵחָתֵם בִּמְזוּזוֹת בָּתֵּינוּ קְרוּעֵי הַשֹּׁרֶשׁ

וּבִשְׁעָרֵינוּ.

לִפְעָמִים כָּבְדָה עָלֵינוּ אַהֲבָתֵנוּ כָּל כָּךְ

וְשָׁלַחְנוּ אוֹתָהּ לַחָפְשִׁי

אַךְ הִיא שָׁבָה אֵלֵינוּ מִתְיַפַּחַת, מַגִּישָׁה לָנוּ אֹזֶן כְּדֵי שֶׁאוֹתָהּ נִרְצַע

בְּמִלִּים רַכּוֹת שֶׁהִיא עַצְמָהּ שָׂמָה בְּפִינוּ.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s